במתיחת הבטן מוסרים עודפי עור ושמן תת-עורי (המופיעים, לרוב, לאחר עליה גדולה במשקל או לאחר מספר הריונות), דרך חתך המבוצע בבטן התחתונה, במקום המוסתר מתחת לחלקם העליון של התחתונים או הביקיני. במהלך הניתוח מבוצע חיזוק של הדופן השרירית הקדמית של הבטן, הטבור מנותק מקטע העור שנכרת וממוקם מחדש בתוך קטע העור המתוח. במטופלים בעלי מצבורי שומן מקומיים שלא פחתו לאחר דיאטה ואימון גופני, וללא עודף עור או חולשת דופן הבטן הקדמית, הטיפול שיבוצע הוא שאיבת שומן בלבד, ללא מתיחת בטן.
אלו סוגים של ניתוחי מתיחת בטן קיימים?
- מיני מתיחת בטן – מבוצעת באנשים עם עודפי עור ושומן באזור שמתחת לטבור בלבד. במהלכה מוסרת כמות מועטה יחסית של עור ושומן מאזור זה. על פי רוב, במהלך הניתוח הטבור אינו מנותק מעור הבטן.
- מתיחת בטן קלאסית – מבוצעת באנשים עם עודפי עור ושומן על פני כל אזור הבטן. במהלכה מוסר עודף העור עד מעל לטבור, הטבור נשמר מחובר לדופן הבטן וממוקם במקום המתאים על פני העור שנמתח.
- מתיחת בטן היקפית – מבוצעת באנשים לאחר ירידת משקל מאסיבית. כריתת העור והשומן תעשה גם באזור המותניים וסביב הגב התחתון.
מתי נחוצה מתיחת בטן?
- כאשר ישנם סימני מתיחה ו/או עודף עור ושומן מעל לשרירי הבטן, והם אינם משתנים גם לאחר אימונים ושמירה על תזונה מתאימה.
- כאשר צורת הבטן הושפעה מהריונות או מירידה גדולה במשקל.
- כאשר מרגישים שהבטן הבולטת מפריעה מבחינה אסתטית.
- אם הביטחון העצמי מושפע לרעה ע"י צורת הבטן.
באילו מקרים לא תבוצע מתיחת בטן?
- כשיש צלקות קודמות של ניתוחי בטן (לא כולל ניתוחים לפרוסקופיים).
- כאשר למטופל/ת מחלות לב-כלי דם/ המטולוגיות/ מטבוליות.
- כאשר למטופל/ת יש קרישת-יתר של הדם.
- כאשר האישה מתכננת הריון נוסף.
- כאשר למטופל/ת ציפיות לא מציאותיות לגבי תוצאות הניתוח.
- באנשים מעשנים.
- באנשים חולי סכרת.
במה יש לידע את הרופא המנתח בפגישת הייעוץ הראשונה?
- האם את/ה מעשן/ת?
- האם התרחשה ירידה או עלייה במשקל – מתי? האם בזכות ניתוח קיצור קיבה/ "טבעת" או בשל דיאטה?
- האם משקלך קבוע בחצי השנה האחרונה?
- האם את/ה עוסק/ת בפעילות ספורטיבית?
- האם היו (או ישנם) בקעים (הרניות) של דופן הבטן?
- האם בוצעו ניתוחי בטן כלשהם (כולל ניתוח קיסרי)?
- כמה הריונות ולידות היו?
- האם מתוכנן הריון נוסף?
מה נדרש ממך לפני ביצוע הניתוח?
- באנשים עם השמנת יתר – כמות השומן התוך-בטני, סביב אברי העיכול, משמעותית. במקרה כזה יש להרזות ולשמור על משקל, התואם את גובה הגוף, במשך חצי שנה טרם ביצוע הניתוח.
- הפסקת עישון חודש טרם הניתוח וחודש לאחריו, על מנת לאפשר איחוי מיטבי של החתך.
- הימנעות מלקחת אספירין, תרופות נוגדות כאב ממשפחת ה-NSAIDS ותוספי תזונה עשביים העלולים להאריך את זמן הדימום.
- אם יש לך ילדים – לדאוג למישהו שיטפל בהם בתקופת ההחלמה.
- אם אין לך מישהו שידאג להכנת אוכל – להכין מנות מוקפאות שיופשרו על פי הצורך.
- לארגן את מצרכי המזון וההיגיינה במקום שקל להגיע אליו, עדיף בגובה המותניים, כך של יהיה צורך להתכופף או לטפס על מנת להגיע אליהם.
- להכין מקום סמוך למיטה שם יהיו תרופות בהישג יד, מים לשתייה, מד-חום, טלפון למקרה חירום.
- להכין מספר כריות על מנת לאפשר שכיבה בתנוחת "אולר".
מה צפוי לך מיד לאחר הניתוח?
- לאחר חלוף האלחוש, עלולה להיות תחושת צריבה של דופן הבטן ורגישות למגע, לכן יש להשתמש בתרופות נוגדות כאב. תחושת אי הנוחות צפויה להצטמצם באופן משמעותי לאחר 5-7 ימים.
- החתך יהיה מכוסה בחבישה על מנת לשמור על ניקיונו.
- מעל לחבישה ימוקם מחוך שמטרתו להפחית את הנפיחויות, לאפשר לעור להתכווץ ולתת תמיכה לדופן הבטן שחוזקה.
- ייתכנו אודם, סימנים כחולים או נפיחות, אך אלו חולפים כעבור שבוע עד שלושה שבועות.
כיצד להתנהג לאחר הניתוח?
- כבר למחרת הניתוח מומלצת הליכה כפופה במקצת למשך 10 דקות בכל שעה. ההליכה חשובה למניעת התהוות קרישי דם בוורידי הרגליים ולצמצום הנפיחות.
- 24 שעות לאחר הניתוח יש לרחוץ את אזור החתכים במים וסבון.
- לא לקחת אספירין או נוגדי כאב ממשפחת הנורופן ולא לשתות אלכוהול ב-5 ימים הראשונים, גם כדי להימנע מדימומים וגם מאחר ואין לשתות אלכוהול במקביל לנטילת נוגדי כאב.
- הימנעות מעישון במשך חודש לאחר הניתוח, על מנת לצמצם הפרעה בריפוי החתך וכדי לא לגרום לשיעול, העלול להגביר דימום ולפגוע בחיזוק שבוצע לשרירי הבטן.
- בימים הראשונים לאחר הניתוח מומלצת מנוחה. אין להרים משאות כבדים (כולל ילדים) ב-6 השבועות הבאים. החזרה לשגרת הפעילות היומיומית תעשה בהדרגה.
- החזרה הצפויה לעבודה הינה תוך כשבועיים.
- יש להקפיד על לבישת מחוך-בטן כ-6 שבועות לאחר הניתוח.
- הימנעות מפעילות ספורטיבית הכוללת הפעלת מתח על הבטן למשך 6 שבועות, כדי למנוע הפרשות שולי הצלקת וכן הצטברות של נוזלים באזורים שטופלו.
- מריחת קרם הגנה מס' 30 כל שעתיים על פני הצלקת, בעת חשיפתה לשמש, במשך שנה לאחר הניתוח.
- סימני מתיחה לאחר לידה/ ירידה במשקל אשר ממוקמים מעל רמת הטבור או מעל גבול העור הנכרת, יישארו גם לאחר מתיחת הבטן.
באלו מקרים יש ליידע את המנתח מיד?
- במקרים בהם קיימים נפיחות, כאב, אודם, הפרשה או דימום גוברים באזור הניתוח.
- במידה ויש חום מעל 38 מעלות, חשים סחרחורת, בחילות או קיימת הקאה.
- אם יש קושי בנשימה, כאבים בחזה או פעימות לב בלתי רגילות.
כמה זמן התוצאה תשמר?
למעט מקרים של הריון או עלייה גדולה במשקל התוצאה תהייה קבועה. אך עם הגיל העור הופך לרפוי מעט. אם לאחר מתיחת הבטן שוב תחול עלייה במשקל ולאחריה ירידה משמעותית, העור שנמתח יהיה רפוי מאוד. הדבר תקף גם בנוגע להריון. לכן, עדיף לעבור את הניתוח כאשר אינך מתכננת הריונות נוספים, וכן לאחר שהפחתתם במשקל והשגתם את משקלכם המיטבי.
מהם הסיבוכים העלולים להופיע לאחר הניתוח?
כל הניתוחים הפלסטיים כוללים מידה מסוימת של סיכון. ברוב המקרים, שיעור הסיבוכים המשמעותיים נדיר ומידת שביעות הרצון גבוהה. שיעור הסיבוכים הכולל מצטמצם באופן משמעותי, אם הניתוח מבוצע ע"י מנתח מומחה במרכז רפואי המאושר ע"י רשות הבריאות. ניתן לסייע במניעתם ובצמצומם של סיבוכים אלה ע"י הקפדה על הוראות המנתח המומחה, הן לפני והן אחרי הניתוח. סיבוכים קלים מתרחשים בכ- 12% ממתיחות הבטן ומהווים כ-98% מכלל הסיבוכים שעלולים להתקיים. סיבוכים משמעותיים לאחר מתיחת בטן אינם שכיחים ושיעור שביעות הרצון גבוה.
הסיבוכים הקלים האופייניים לניתוחי מתיחת בטן:
- הפרדות שולי הצלקת.
- סרומה (הצטברות נוזלים מקומית תחת דופן הבטן).
- ירידה בתחושה באזור הירך החיצונית-קדמית.
- דימום ויצירת המטומה תחת עור הבטן.
- זיהום.
- נמק קל של שולי העור המתוח.
הסיבוכים המורכבים – (שמהווים רק כ-2% מכלל הסיבוכים)
- נמק עור נרחב.
- פקקת ורידים עמוקים.
- תסחיף ריאתי.
ד"ר קליין יובל מנתח בשיטתו של ד"ר ז'אן פרנסואה פסקל, הנחשב למנתח מוביל ברחבי העולם. בהדרכתו של ד"ר פסקל, למד ד"ר קליין והוכשר לבצע את מתיחת הבטן, כולל אפשרות שילובה עם הרמת פלג הגוף העליון, חופת איברי המין והירכיים והרמת הישבן. לאחר היכרותן וביצוען של שיטות אחרות, ד"ר יובל קליין בוחר לנתח בשיטה זאת, כיוון שבאמצעותה מושגות התוצאות האסתטיות האפשריות הטובות ביותר, בהתאם לצורת הבטן של המנותחים, תוך צמצום הסיכון לסיבוכים המפורטים.