גינקומסטיה היא התפתחות בלוטות השד המתרחשת בגברים. עד 40% מהגברים חווים דרגה מסוימת של גינקומסטיה במהלך חייהם. בגיל ההתבגרות, התופעה קיימת אצל עד ל-65% מהנערים המתבגרים, בעוד שלאחר מכן המספרים הולכים ויורדים, אבל, עדיין, הבעיה מטרידה גברים רבים, שאינם חשים בנוח עם גופם, מאבדים את ביטחונם העצמי, נמנעים מיצירת קשר אינטימי עם בני/בנות זוג וכד'.
מהם הגורמים האפשריים לגינקומסטיה?
למרות שברוב המקרים הסיבה אינה ידועה, את הסיבות הידועות לנו, ניתן לחלק למספר סיבות עיקריות:
- פיזיולוגית – ביילודים אליהם מועברים אסטרוגנים דרך השלייה, במתבגרים – עודף של אסטרדיול ביחס לטסטוסטרון ובמבוגרים – ירידה
ברמות הטסטוסטרון והפיכתו לאסטרוגן. - פתולוגית – במקרים של הפרעה בתפקוד האדרנל, יתר פעילות בלוטת התריס, תת-התפתחות האשכים או גידול באשכים.
- תרופתית – שימוש במריחואנה או בסטרואידים אנאבוליים.
- הורמונאלית – רמה גבוהה של אסטרוגנים במחזור הדם או ירידה ברמת האנדרוגנים במחזור הדם.
מהי הגישה הטיפולית בגינקומסטיה?
הטיפול תלוי בגורם לתופעה:
כאשר הגורם איננו ידוע: במקרים בהם מדובר בגבר בעל משקל עודף, תומלץ הפחתת משקל. במקרים אחרים, תידרש המתנה בת 18 חודשים
אשר במהלכם יתכן והבעיה תחלוף מעצמה. במידה והיא איננה חולפת, יופנה המטופל ניתוח.
כאשר מדובר בבעיה פתולוגית: יטופל תחילה הגורם המזוהה.
כאשר מדובר בגורם תרופתי: יש להפסיק את נטילת התרופה ולהחליפה באחרת
מתי יש לשקול ביצוע ניתוח לתיקון הגינקומסטיה?
כאשר מתביישים להוריד חולצה בציבור, לשחות, להשתתף בפעילות ספורטיבית או להתאמן במכון כושר.
כאשר מעוניינים בשיפור הפרופורציה בין אזורי הגוף השונים.
במקרים בהם החזה המוגדל גורם לאי נוחות מבחינה פסיכולוגית.
במקרים בהם, למרות הקפדה על תזונה ושמירה על פעילות גופנית סדירה, לא חל שיפור במראה החזה.
אלו גישות כירורגיות קיימות לטיפול בגינקומסטיה?
הדבר תלוי ברקמה אותה יש להסיר ובשאלה אם לאחר מכן העור צפוי להתכווץ ולהתאים לגוף או להישאר מדולדל ורפוי. אצל בני נוער ואנשים
צעירים יכולתו של העור להתכווץ הינה טובה יותר יחסית לגברים המבוגרים יותר.
אלה הן האפשרויות הכירורגיות הקיימות:
- שאיבת שומן – במקרים בהם רקמת השד שומנית.
- כריתת רקמת השד הסיבית – דרך חתך קשתי בהיקף התחתון של העטרה.
- הקטנת שד – במקרים של עודף עור ועודפים גדולים של רקמת שד.
היכן תהיינה ממוקמות הצלקות שמשאיר ניתוח כזה?
- אם מבוצעת שאיבת שומן בלבד – במפגש הקפל התת שדי עם קפל בית השחי הקדמי.
- אם דרושה הסרת רקמה בלוטית – בגבול העטרה והעור התחתון.
- אם דרושה הקטנת העטרה – סביב העטרה.
- אם דרושה הקטנת עור – סביב העטרה ואלכסונית לאורך קפל השד התחתון.
מהן הפעילויות אותן על המטופל לעשות (או להימנע מהן) לפני הניתוח?
- להפסיק לעשן / להשתמש במדבקת ניקוטין או במוצרים המכילים ניקוטין כחודש ימים לפני מועד הניתוח.
- להפסיק נטילת תרופות כאספירין או תרופות העלולות להפריע בקרישת הדם (כנורופן, נקסין, איבופן, אטופן ודומות להן) כשבועיים לפני מועד הניתוח.
- להימנע משתיית תה ירוק, נטילת תוספות כמו ויטמין E, גינקו בילובה ועשבי מרפא. כמו כן, נדרשת הימנעות מאכילת שום ובצל כשבועיים
לפני מועד הניתוח. - לקבוע מועד לשבוע חופש מהעבודה (אפילו שבועיים, במידה והמדובר בעבודה פיזית).
- לדאוג למלווה-נוהג שיוכל לשהות לידך ב-24 השעות שלאחר הניתוח.
- להביא חגורת לחץ על פי המדידות וההוראות שניתנו.
- לסיים את כל המטלות לתקופה שלאחר הניתוח. ההימנעות מהרמת משאות כבדים ומאימוץ פלג הגוף העליון תגרום לכך כי לא תוכל לבצע
אותן בתקופת ההחלמה, שתארך כחודש וחצי ממועד ביצוע הניתוח. - במידה ואתה נוהג לבצע טיפולים להסרת שיער, הימנע מכך, החל מחודש ימים לפני מועד הניתוח ועד לחודש וחצי לאחרי ביצועו.
מה צפוי לקרות לאחר הניתוח?
- מייד לאחר הניתוח תתבצע חבישה הכוללת חגורת לחץ מעל, ויתכן כי יהיה נקז בכל אחד מצידי החזה.
- רצוי להתחיל ללכת בהקדם האפשרי, אך להימנע מביצוע תנועות מוגזמות של הכתף ומהרמת הזרועות כלפי מעלה בשלושה הימים הראשונים לאחר הניתוח.
- צפויה היווצרותן של נפיחויות והמטומות בימים הראשונים, והן תפחתנה החל מהשבוע השני לאחר הניתוח. הנפיחות צפויה להעלם לגמרי בפרק הזמן
של בין 3 חודשים ל-6 חודשים לאחר הניתוח. - האזור יישאר מכוסה בחגורת הלחץ במשך כל שעות היממה, למעט הסרתה טרם כניסה למקלחת במשך שבועיים לאחר הניתוח.
- תתכן תופעת העדר תחושה סביב אזור החתכים והיא שכיחה יותר, ככל שהשדיים טרם הניתוח היו גדולים יותר. על פי רוב, התחושה שבה תוך
פרק זמן של עד לשנה - במנותחים בהם אלסטיות העור ירודה (למשל, בשל הגיל) ייתכנו עודף או קפלי עור, שיהפכו לנראים יותר לאחר הניתוח. . רובם יישארו במשך חצי השנה
עד לשנה שלאחר הניתוח, ולאחר מכן הם יפחתו משמעותית, כשהעור יתהדק. - היקף העטרה עשוי להתכווץ ב-10-50% מהיקפה טרם הניתוח, במיוחד לאחר הסרת כמות משמעותית של רקמה בלוטית.
כמה זמן תחזיק תוצאת הניתוח מעמד?
אם לא תעלה במשקל או תיטול תרופות המגבירות את גדילתה של רקמת השד – לתמיד.
מהם הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח תיקון גינקומסטיה?
בכל הניתוחים הפלסטיים קיימת מידה מסוימת של סיכון. ברוב המקרים, שיעור הסיבוכים המשמעותיים הינו נדיר ומידת שביעות הרצון גבוהה. שיעור הסיבוכים הכולל קטן במידה והניתוח מבוצע ע"י מומחה במרכז רפואי מאושר ע"י רשות הבריאות. ניתן לעזור במניעתם ובצמצומם של סיבוכים אלה, ע"י הקפדה על הוראות המנתח המומחה, לפני ואחרי הניתוח.
אלו הם הסיבוכים האופייניים לניתוח:
- כריתת עודף רקמת שד.
- כריתה לא מספקת של רקמת שד.
- עטרה שקועה.
- צלקות רחבות.
- דימום תת עורי.
- הצטברות נוזלים בחלל התת עורי.
- העדר תחושה בפטמה ובעטרה.
האם גדילת השד מציינת סיכון מוגבר בעתיד להתפתחות גידול ממאיר בשד?
לא ברוב הגברים, למעט אלו להם יש תסמונת קליינפלטר.
