גדילת-יתר של השדיים נגרמת עקב תגובה לא תקינה של השדיים לאסטרוגנים בגוף, למרות שרמתם במחזור הדם ורמת הקולטנים אליהם תקינות. בעיקר, נצפית הגדלה של הרקמה הסיבית ורקמת השומן. עם הפסקת המחזור (בגיל המעבר), תתרחש הגדלה של רקמת השומן על חשבון כמות הרקמה הסיבית. מטרת הניתוח הינה להקטין את מידת השדיים ולעצב אותם כך שיתאימו ליתר הגוף ולא יהוו עוד מקור לאי נוחות.
אלו בעיות עלולים השדיים הגדולים לגרום אצל הפונות לניתוח?
- כאב גב וכתפיים.
- כאב צוואר.
- כאבי ראש כרוניים.
- תחושת רדימות בחלקם העליון של השדיים והחזה עקב כובד משקלם.
- פריחה אדמדמה וקילוף עור בחלק התחתון של השדיים.
- חריצים ושפשוף בעור הכתפיים עקב לחץ החזייה.
- קושי במציאת חזיות וחולצות מתאימות לגודל השדיים.
מהי ג'יגנטומסטיה?
זאת גדילת יתר של השדיים המתרחשת בד"כ בנערות בין הגילאים 11-14 שנים, מסיבה שאינה ידועה. מדובר על עודף משקל שדיים של לפחות 1,800 גרם בכל שד. הניתוח מבוצע לאחר תום גדילת השד, כלומר,לאחר 12-24 חודשים בהם גודלו של השד נשאר קבוע. אף על פי כן, יתכן שגדילת השד תשתנה ויהיה צורך בניתוח נוסף (או יותר מאחד) כחלק מהטיפול.
איזה נתונים חשוב לספק לרופא בפגישה הראשונה?
- גובה ומשקל.
- גיל התחלת הבעיה.
- מידת החזייה.
- האם את מעשנת?
- האם ישנה בעיה/נטייה לסוכרת, מחלות כלי דם, גידולי שד או הפרעות בקרישת הדם בעברך או במשפחתך.
- האם היו קיימות הפרעות בריפוי פצעים בעברך?
- האם נטלת תרופה בשם רואקוטן, בפרק הזמן של עד שנה וחצי לפני הניתוח?
- האם קיימת נטייה לצלקות?
- האם בוצעו בעבר ביופסיות בשד? הקרנות?
- מהן תוצאות הממוגרפיה אחרונה?
- מהו תאריך המחזור אחרון?
- האם את מתכננת הריון?
- מהי גישתך בנוגע להנקה?
- מהם הרגלי הפעילות הגופנית שלך?
- האם יש לך תוכניות להפחית ממשקלך?
- מהן ציפיותיך בנוגע לתוצאות הניתוח?
מה בודקים ומודדים לאחר מכן?
- את איכות העור והאם ישנו עודף ממנו.
- את גודל השד וצורתו, יחסית לגופך.
- את מיקום הפטמות ביחס לקפל תת-שדי/מרכז החזה.
- האם נמושים ממצאים חשודים בשד ובבית השחי?
- האם נצפית א-סימטריה של הממצאים לעיל?
- האם ישנה עקמת של הגב?
מהן הדרכים בהן ניתן להקטין שדיים?
- ביצוע שאיבת שומן
- הסרת עודפי רקמת עור ושד.
- שילוב בין שתי השיטות הקודמות.
מתי קיימת עדיפות להקטנת שדיים בשאיבת שומן בלבד?
- בנשים מבוגרות אשר אצלן רוב הרקמה שומנית, העור בעל אלסטיות טובה והפטמה נמצאת מעל לגובה הקפל התת-שדי.
- בנשים עם רקמה שומנית המצריכה הקטנה רבה, אך הן אינן מעוניינות בצלקות ארוכות או חוששות מאובדן תחושה של הפטמות, אף במחיר של השארות צורה נפולה של השדיים.
- כאשר יש צורך בהקטנה של מידה אחת לשם תיקון א-סימטריה עם השד הנגדי.
- היתרון בשיטה זאת – צלקות קטנות יותר ושמירה על אספקת הדם והעצבוב של הפטמה.
- החסרונות בשיטה זאת – היא אינה מאפשרת עיצוב מחדש של השד ולכן השד נראה שטוח, היא גם אינה מאפשרת מיקום מחדש של הפטמה ביחס לרכס השד. בנוסף, זמן ההחלמה מבצקת ומהתקשות של השדיים לאחר הניתוח, עלול להגיע לחודשים.
אלו צורות של הסרת רקמת עור ושד קיימות?
- דרך חתך סביב העטרה.
היתרון – לכאורה, אין צלקת על פני השד עצמו.
החיסרון – ניתן להרים את הפטמה רק ב-2 ס"מ לכל היותר. ישנה נטייה להתרחבות הצלקת, כתוצאה מכך, העטרה רחבה יותר ומראה השד הנוצר מזכיר "קובייה". - חתך בתצורת "עוגן" – חתך סביב העטרה ובנוסף חתך אנכי לאורך השד וחתך אופקי בתחתית השד.
היתרון – מאפשר הסרת כמות עור נרחבת יותר, במיוחד בשדיים גדולים מאוד עם איכות עור ירודה.
החיסרון – העור הוא זה שמחזיק ו"מעצב" את תצורת השד, ועקב היותו חלש מראה השד המושג עלול להשתנות לאחר הניתוח. - חתך בתצורת "חור מפתח" – חתך סביב העטרה וחתך אנכי לשד. מתאים לניתוח בשדיים בהם העור אלסטי.
היתרון – נעשב שימוש ברקמת השד לעיצובו מחדש. ללא צלקת אופקית בתחתית השד.
החיסרון – ב-10-15% מהמנותחות יתכן שיתעורר צורך בהסרת עודף עור בחלק התחתון של הצלקת, וכתוצאה מכך, תיווצר צלקת נוספת, אופקית.
מתי נאלצים להפריד את העטרה והפטמה מהשד ולהשתילן מחדש על השד המוקטן?
כאשר המרחק בין שקע עצם החזה והפטמה גבוה מ-40 ס"מ.
כשהמרחק בין הפטמה לקפל התת-שדי גדול מ-18 ס"מ והמטופלת מעוניינת בשדיים קטנים מאד.
בניתוחים המבוצעים בנשים עם מחלות או הרגלים העלולים להפריע בזרימת הדם (כמו סכרת, מחלות כלי דם ועישון).
כשזמן ההרדמה מוגבל עקב מצבה הבריאותי של המנותחת.
כיצד צריך להתכונן לפני הניתוח?
- הפסקת נטילת תרופות וצמחי מרפא העלולים להפריע לקרישת הדם שבועיים לפני מועד הניתוח.
- הפסקת עישון חודש לפני מועד הניתוח.
- הפסקת שתיית אלכוהול שלושה ימים לפני מועד הניתוח.
- הכנת אוכל ואחסונו במקום נגיש ונמוך, שלא יצריך הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים.
- במידה ויש ילדים קטנים – דאגה למישהו שיטפל בהם במהלך השבועיים הראשונים בהם ייאסר עליך להרים אותם.
- הכנת נעליים שאינן דורשות התכופפות לשם קשירת השרוכים.
- הכנת חולצה שניתן לסגור מלפנים מבלי שתצטרכי להרים את הידיים לשם לבישתה.
- דאגה למלווה נוהג שיהיה מסוגל להמשיך לטפל בך בבית ולרוקן את הנקזים.
מה צפוי לך מיד לאחר הניתוח?
לאחר ההתעוררות תחושי תחושת בלבול.
החתכים יהיו חבושים ועליהם תונח החזייה.
נקזים יושארו בחלק התחתון של החתכים.
על הרגליים יהיו גרביים מתנפחות למניעת היווצרות קרישי דם בוורידים העמוקים.
יתכן כאב אשר יטופל עם משככי כאבים.
טרם השחרור, הצוות הסיעודי ידריך אותך על רחצה, החלפת החבישות ואופן ריקון הנקזים.
מה צפוי לך בהמשך ההחלמה?
- במיטה – יש לשכב כשהגב מורם בזווית של עד 45 מעלות ביחס לרגליים עם 2-3 כריות שתתמוכנה בגבך. זה יקל את הלחץ על פני אזור הניתוח ויפחית נפיחות או כאב.
- רחצה – במים וסבון החל מ-24 שעות לאחר הניתוח כולל את אזור כניסת הנקזים. לאחר מכן, יש לחטא את האזור סביב הנקזים עם אלכוקסידין ולהניח סטריפד סביב הנקז כפי שהודרכת טרם שחרורך. לא תוכלי לחפוף את שיערך בעצמך, כיוון שאסור לך להרים את הידיים מעבר לגובה הכתפיים.
- מדדי חום פעם ב- 8 שעות.
- כל עוד ישנם נקזים, המשיכי בנטילת טיפול אנטיביוטי על פי ההוראות שקיבלת.
- בימים הראשונים, השדיים יהיו רגישים, נוקשים ותחושי צריבה באזור הניתוח. הצטיידי בתרופות משככות כאב וטלי מהן על פי הצורך.
- השדיים יהיו נפוחים, אולם בפרק זמן של 4-6 חודשים הנפיחות תחלוף.
- סימני דם תת-עוריים יתכנו והם צפויים לחלוף בתוך שבועיים עד חודש.
- תתכנה תחושת רדימות, ירידה בתחושה באזור הפטמות או תחושת עקצוץ באזור החתכים. תחושות אלו עשויות לחלוף בתוך מספר שבועות ועד ל-3 חודשים.
- יש להתחיל וללכת מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים.
- יש להימנע ממאמץ במשך 6 שבועות לאחר הניתוח. טווח התנועה המלא יושג תוך 4 שבועות נוספים (כלומר, עד ל-10 שבועות לאחר הניתוח). בתוך 6 חודשים מהניתוח תוכלי לבצע את כל הפעולות שלא יכולת לבצע בעבר עקב גודלם ומשקלם של השדיים הקודמים שלך.
כמה זמן מחזיקות התוצאות מעמד?
השדיים ישמרו על גודלם, אלא אם תעלי או תפחיתי במשקלך באופן משמעותי או תכנסי להריון.
בסופו של דבר, כוח המשיכה ותהליך ההזדקנות גורמים גם לשדיים קטנים יותר לצנוח, לכן, מומלץ להתמיד בלבישת חזייה במשך שעות היום.
אלו סיבוכים קלים עלולים להופיע לאחר הניתוח?
כל הניתוחים הפלסטיים כוללים מידה מסוימת של סיכון. ברוב המקרים, שיעור הסיבוכים המשמעותיים נדיר ומידת שביעות הרצון גבוהה. שיעור הסיבוכים הכולל מצטמצם באופן משמעותי, אם הניתוח מבוצע ע"י מנתח מומחה במרכז רפואי המאושר ע"י רשות הבריאות. תוכלי לסייע במניעתם ובצמצומם של סיבוכים אלה ע"י הקפדה על הוראות המנתח המומחה, הן לפני והן אחרי הניתוח.
- הקטנת יתר.
- הקטנה שאיננה במידה מספיקה.
- א-סימטריה.
- הצטברות דם תת-עורי (המטומה).
- הצטברות נוזל תת-עורי (סרומה).
- עיכוב בריפוי החתכים.
- צלקת-יתר בקווי החתכים.
- אובדן תחושה בפטמה – שיבת התחושה במגע עדין ידועה ב-82% המקרים.
- הפרעה בהנקה – 65-93% מהנשים המנותחות מסוגלות להניק.
- זיהום מקומי – הסיכון קטן מ-1%.
- נמק חלקי של העור.
- נמק מקומי של רקמת השומן.
- הזדקרות הפטמות כלפי מעלה.
- הישנות גדילת השד עקב עליה במשקל או במקרים של ג'יגנטומסטיה.
- שינויים במאפייני צילום הממוגרפיה.
אלו סיבוכים מורכבים עלולים להופיע לאחר הניתוח?
- נמק של הפטמה ו/או העטרה – בכ-4-6% מהמקרים.
- נמק של העור ורקמת השד.
- מה ההיארעות של גילוי אקראי של גידול ממאיר בשד לאחר הקטנת השדיים?
- בין 6 מקרים מתוך 10,000 ניתוחים ועד 5 מקרים מתוך 100 ניתוחים.
