מטרת הניתוח לשפר את מראה השדיים, הזדקרותם והסימטריה שלהם, לשוות להם מראה צעיר יותר, ובכך להעצים את הביטחון העצמי.
מתי יש לשקול הרמת שדיים?
- בעת צניחת שדיים לאחר הריון, הנקה, ירידה/ עלייה משמעותית במשקל או עקב גיל מבוגר.
- כאשר הפטמות פונות כלפי מטה או נמצאות מתחת לרמת הקפל התת-שדי.
- כאשר שימוש בשתלים בלבד לא ישיג את המראה הצעיר הרצוי.
- כאשר ישנה מתיחה של העור סביב העטרות.
כיצד מתבצעת הרמת השדיים?
- עודף העור של השד בחלק התחתון וסביב העטרה מוסר.
- אם העטרות התרחבו עקב המתיחה, ניתן להקטין אותן.
- העטרה נשארת מחוברת לרקמת השד, על מנת לשמר את התחושה ויכולת ההנקה, ומנוידת כלפי מעלה.
- רקמת השד בחלק התחתון נשמרת ומשמשת להגדלת הזדקרות העטרה אם השדיים קטנים, או מוסרת אם השדיים גדולים מדי.
- העור בחלק העליון מנויד כלפי מטה ורקמות השד (מהצד הפנימי והצד החיצוני שלו) מקורבת האחת אל השנייה על מנת לעצב מחדש את השד.
- התפרים הפנימיים מעגנים את רקמת השד המעוצבת ומקרבים בין שולי העור.
מהן צורות הצלקות האפשריות?
- צורת "סהר" מעל החלק העליון של העטרה – כאשר יש צניחה קלה של הפטמה.
- סביב העטרה בלבד – בנשים עם צניחת קלה של השד.
- צורת "מפתח" או "סוכריה על מקל" – הצלקת סביב העטרה ובקו אנכי הנמשך מתחתיתה ועד מעל לקפל התת-שדי – בנשים עם צניחה מתונה של השד.
- צורת "עוגן" – צלקת אופקית על פני הקפל התת-שדי המתחברת לצורת ה"מפתח" – בנשים עם צניחה חמורה ועודף עור בקטבים התחתונים או בעת צורך בהקטנה ניכרת של רקמת השד.
אף על פי שצלקות נותרות לצמיתות, ברוב המקרים הן דוהות ומשתפרות עם הזמן. במהלך הניתוח נעשה מאמץ מקסימלי למקם את הצלקות באזורים נסתרים ולהשיג צלקות קצרות ככל הניתן ביחס לכמות הרקמות המוסרות.
מה חשוב לספר לרופא בפגישה הראשונה?
- האם יש/היו לך מחלות שד או גידולים ממאירים של השד?
- האם ישנה היסטוריה משפחתית של מחלות שד או גידולים ממאירים בשדיים?
- האם בוצעה בדיקת ממוגרפיה/אולטרה סאונד בעבר? אם כן, מתי? (יש להביא איתך את תוצאות הפענוח של הבדיקה.
- מידע בנוגע להיסטוריה של הריונות, במיקוד על גודל השדיים לפני, במהלך ואחרי ההריונות.
- האם מתוכנן הריון נוסף?
- האם את מתכננת לרדת במשקלך?
- מהו גודלה הנוכחי של החזייה?
- מהו גודל השדיים המבוקש?
- רשימת תרופות קבועות שאת נוטלת.
- רגישויות ידועות לחומרים ותרופות.
מהם הדברים אותם בודקים בפגישה הראשונה?
- בדיקה פיזית של השד ושל בלוטות הלימפה לשם שלילת גושים או מאפיינים חשודים אחרים.
- מראה, מרקם ונפח השדיים.
- כמות ואיכות העור של השדיים.
- מיקום הפטמות ביחס לשד ומדידות מרחקן מנקודות מפתח שעל פני החזה.
- בוחנים צורך בהליך מקביל של הגדלת או הקטנת השדיים.
מה יש לעשות לפני הניתוח?
- הפסקת נטילת תרופות וצמחי מרפא העלולים להפריע לקרישת הדם שבועיים לפני מועד הניתוח.
- הפסקת עישון חודש לפני מועד הניתוח.
- הפסקת שתיית אלכוהול שלושה ימים לפני מועד הניתוח.
- הכנת אוכל ואחסונו במקום נגיש ונמוך, שלא יצריך הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים.
- במידה ויש ילדים קטנים – דאגה למישהו שיטפל בהם במהלך השבועיים הראשונים בהם ייאסר עליך להרים אותם.
- הכנת נעליים שאינן דורשות התכופפות לשם קשירת השרוכים.
- הכנת חולצה שניתן לסגור מלפנים מבלי שתצטרכי להרים את הידיים לשם לבישתה.
- דאגה למלווה נוהג שיהיה מסוגל להמשיך לטפל בך בבית ולרוקן את הנקזים.
מה צפוי לך בתקופת ההחלמה?
- במיטה – יש לשכב כשהגב מורם בזווית של עד 45 מעלות ביחס לרגליים עם 2-3 כריות שתתמוכנה בגבך. זה יקל את הלחץ על פני אזור הניתוח ויפחית נפיחות או כאב.
- רחצה – במים וסבון החל מ-24 שעות לאחר הניתוח כולל את אזור כניסת הנקזים. לאחר מכן, יש לחטא את האזור סביב הנקזים עם אלכוקסידין ולהניח סטריפד סביב הנקז כפי שהודרכת טרם שחרורך. לא תוכלי לחפוף את שיערך בעצמך, כיוון שאסור לך להרים את הידיים מעבר לגובה הכתפיים.
- מדדי חום פעם ב- 8 שעות.
- כל עוד ישנם נקזים, המשיכי בנטילת טיפול אנטיביוטי על פי ההוראות שקיבלת.
- בימים הראשונים, השדיים יהיו רגישים, נוקשים ותחושי צריבה באזור הניתוח. הצטיידי בתרופות משככות כאב וטלי מהן על פי הצורך.
- השדיים יהיו נפוחים, אולם בפרק זמן של 4-6 חודשים הנפיחות תחלוף.
- סימני דם תת-עוריים יתכנו והם צפויים לחלוף בתוך שבועיים עד חודש.
- תתכנה תחושת רדימות, ירידה בתחושה באזור הפטמות או תחושת עקצוץ באזור החתכים. תחושות אלו עשויות לחלוף בתוך מספר שבועות ועד ל-3 חודשים.
- יש להתחיל וללכת מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים.
- יש להימנע מכריעה, כיפוף כלפי מטה והרמת משאות כבדים במשך שבועיים, כיוון שאלו עלולות לגרום להגברת הנפיחות ואף לדימומים.
- יש להימנע ממאמץ וקיום יחסי מין במשך שבועיים לאחר הניתוח, ובמשך חודש לאחר מכן, להקפיד על מגע עדין בשדיים.
- הפטמות יתמקמו ברמת הקפל תת-שדי והשד יגיע לתצורתו הסופית במשך 6 החודשים לאחר הניתוח.
כמה זמן מחזיקות התוצאות מעמד?
- השדיים ישמרו על גודלם, אלא אם תעלי או תפחיתי במשקלך באופן משמעותי או תכנסי להריון.
- בסופו של דבר, כוח המשיכה ותהליך ההזדקנות גורמים לשדיים לצנוח, לכן, מומלץ להתמיד בלבישת חזייה במשך שעות היום.
אלו סיבוכים קלים עלולים להופיע לאחר הניתוח?
כל הניתוחים הפלסטיים כוללים מידה מסוימת של סיכון. ברוב המקרים, שיעור הסיבוכים המשמעותיים נדיר ומידת שביעות הרצון גבוהה. שיעור הסיבוכים הכולל מצטמצם באופן משמעותי, אם הניתוח מבוצע ע"י מנתח מומחה במרכז רפואי המאושר ע"י רשות הבריאות. תוכלי לסייע במניעתם ובצמצומם של סיבוכים אלה ע"י הקפדה על הוראות המנתח המומחה, הן לפני והן אחרי הניתוח.
- הרמת יתר.
- הרמה שאיננה מספיקה.
- א-סימטריה.
- הצטברות דם תת-עורי (המטומה).
- הצטברות נוזל תת-עורי (סרומה).
- עיכוב בריפוי החתכים.
- צלקת-יתר בקווי החתכים.
- אובדן תחושה בפטמה – שיבת התחושה במגע עדין ידועה ב-82% המקרים.
- הפרעה בהנקה – 65-93% מהנשים המנותחות מסוגלות להניק.
- זיהום מקומי – הסיכון קטן מ-1%.
- נמק חלקי של העור.
- נמק מקומי של רקמת השומן.
- הזדקרות הפטמות כלפי מעלה.
- שינויים במאפייני צילומי הממוגרפיה.
